החלטה בתיק בש"א 2417/08

לפני בקשה לקיצבת מזונות חודשיים (לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל תש"ם-1980).

רקע כללי :

המדובר בחייב שניתן לגביו צו כינוס נכסים ביום 3.3.2008 לפיו חוייב, בין היתר, בתשלום סכום חודשי בסך 2,500 ש"ח. הבקשה להכרזתו תידון, כמקובל, כשנה לאחר מתן צו הכינוס.

הסכום החודשי הנ"ל נקבע בהמלצת הכנ"ר בהתבסס על הנתונים שמסר החייב בבקשתו ובדו"ח שצורף לה, עוד בטרם ביצוע חקירה מקיפה בעניינו ובכפוף לכך שהחייב יצמצם את הוצאותיו.

חובותיו של החייב עומדים על סך של כ- 500,000 ש"ח ל- 26 נושים.

בדוח שהגיש ציין כי הוא נותן לאם ילדיו סכום של כ- 2,200 ש"ח לחודש בממוצע.

הבקשה

2. ביום 27.4.2008 הגישה אם ילדיו את הבקשה דנן בה מבוקש להקציב לילדים סכום שלא יפחת מ- 2,400 ש"ח לחודש (בהתאם להחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 30.3.2008).

תגובת הכנ"ר

3. הכנ"ר בתגובתו, טרם התייחסותו לגופו של עניין, מציין כי המבקשת לא צירפה מסמכים מהותיים בתמיכה לבקשתה לעניין גובה משכורתה, אישור המל"ל בקשר עם הקצבה המשתלמת לה עבור ילדיה, ואת חוזה השכירות שנערך בינה לבין בעלת הדירה, מסמכים שחלקם הוגשו ביום 21.5.2008 ע"י ב"כ המבקשת. אשר להסכם השכירות, זה לא צורף, והתעלומה בדבר אותה גברת נדיבה ועושת חסד נשארה עלומה. מכל מקום, מאישור המל"ל עולה כי המבקשת מקבלת כגימלת מזונות 869 ש"ח לחודש ממנו מנכים עבור "בריאות" סך של 90 ש"ח, וכן מקבלת סך 563 קצבת ילדים.

4. לגופו של עניין, טוענת ב"כ הכנ"ר עו"ד ט' גרדל שעל פי הדו"ח היחיד שהגיש החייב עד כה עולה כי הוצאותיו מגיעות כדי 4,700 ש"ח כולל הוצאה בגובה 100 ש"ח תשלום לבית הספר של בתו, שעה שהכנסותיו עומדות על סך 4,900 ש"ח, לפיכך, לאור הפסיקה בסוגיה זו והצורך באיזון בין אינטרס המבקש (בדין קדימה) לבין אינטרס יתר הנושים, ובהתחשב שההליך דנן החל רק בחודש מרס שנה זו, יש לפסוק כדמי מזונות סך של 1,500 ש"ח, ולהעלות לחייב את התשלום החודשי לסך של 2,800 ש"ח. תגובת הכנ"ר הוגשה ביום 8.7.2008.

תשובת החייב לסכום המוצע על ידי הכנ"ר

5. החייב הזדרז והשיב ביום 10.8.2008. ב"כ עו"ד י' צור טוען כי הכנ"ר מתעלם מכך שמדובר בקטינים שלא יוכלו להתפרנס מ- 1,500 ש"ח לחודש, ולכן הוא מבקש כי הסכום שייפסק להם לא יפחת מ- 2,000 ש"ח לחודש.

לדבריו, הואיל ועל פי הפקודה כאשר ניתן צו הפטר יהווה הסכום ששולם כחוב חדש לחייב, לפיכך מבקש הוא כדלקמן:

"כי בית המשפט הנכבד, יפנה את החלטתו בעניין דנן, לכב' השופטת נילי מימון בביהמ"ש לענייני משפחה, על מנת שתשקול שוב את קביעתה בענייני המזונות, זמניים או קבועים, תוך הסתכלות רחבה יותר על מצבו הכספי של החייב, ותוך ידיעה כי מזונות שלא "אוכלים אותם" באופן מיידי, לא יכולים "להיאכל" לאחר מכן,  ולכן אין כל טעם שרק ישמשו, לאחר קבלת צו הפטר - כחוב בלבד. חוב שאותו כבר "לא ניתן לאכול"".

דיון

6. אכן פסיקת דמי מזונות במסגרת הליך פשיטת רגל מסור לשיקול דעת בית המשפט הן לעצם ההקצבה והן לגובה הסכום. בית המשפט ישקול, בין היתר, את המקורות הכספיים של כל הצדדים המעורבים אל מול צרכיהם, תוך איזון עם האינטרסים של הנושים.

(ראו: בש"א (נצרת) 905/98 - אבירם אהוד נ' עו"ד יצחק מירון, תק-מח 98(4), 1634 (כב' השופטת ד"ר נ' דנון) 30.12.98) - (להלן: " פרשת אבירם").

בעבר, טרם התיקון בפקודה בדמות סעיף 128 דהיום, נעשתה אבחנה בין חיוב במזונות לפני מתן צו כינוס ובין לאחריו. יחד עם זאת גם אז גם כיום, במצבים כגון דא יש להתחשב גם בחובה המוטלת על האם לזון את בנה הקטין מעוגנת גם בסעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959, סעיף 3א' וב' לחוק. לפיכך גם אם אין חיוב על אם לזון את בנה הקטין מכוח הדין האישי הרי שחלה עליה חובת מזונות עפ"י חוק המזונות מכוח סעיף 3(ב) לחוק. כבר נפסק כי העקרון שנקבע בחוק המזונות דומה לעקרון של דין צדקה במשפט העברי כך שלמעשה אין הבדל מהותי אם נראה את מקור החיוב של האם לשלם מזונות לקטין מכוח הדין האישי או מכוח מערכת החקיקה האזרחית בכל מקרה. (פרשת אבירם הנ"ל, שם, פסקה 5).